אומנים שציירו ארוחות
טקס "הרמת כוסית " פדר סוריו 1888 (צייר דני)

ארוחת בוקר ישראלית בעין הוד בטי רובנשטיין

רנואר

הסעודה האחרונה - פיאטרו ריזולי 1520

"הסעודה האחרונה" עדי נס 1999

קישור לביטוי של אוכל באומנות
http://www.mevashlim.com/Article/18366001.asp
הסיפור ארוחות בצבעים של דתיה בן דור מתוך פרפר נחמד:
המעשייה מספרת על מלך אחד מאד מיוחד, שגר בארמון מאד מיוחד, ובו ארבע חדרים מאד מיוחדים, שכל אחד מהם התאפיין בצבע ייחודי משלו: לבן, אדום, ירוק וזהב. מידי יום ביומו, נהג המלך, לאכול את ארוחת הבוקר שלו בנדידה מחדר אל חדר, כשבכל אחד מהם אכל את המאכלים שצבעם כצבעו של החדר, ואף עטה לגופו, לחלופין, גלימה בצבע התואם. בוקר אחד ראה המלך, למרבית פליאתו, ילד קטן האוכל את ארוחת הבוקר שלו, ובה מנות רב- גוניות, הכוללות מאכלים בעלי צבעים שונים גם יחד. מהמחזה הבלתי צפוי הסיק המלך, שאם הילד מערבב צבעים שונים בצלחתו הרי שהתוצאה בוודאי טעימה מאד, והתאווה לאכול בעצמו ארוחה צבעונית שכזאת. אלא שלאכזבתו, החדרים החד-גוניים לא התאימו, לשיטתו, לארוחה בשלל צבעים. הבעיה הותרה עד מהרה, כשנזכר המלך שבקצה מגדל הארמון נמצא חדר ריק, שאף פעם לא השתמשו בו, והחליט להכשירו מיד לחדר הנאות לארוחת הבוקר הצבעונית שלו. לשם כך העלה, בחריצות רבה, אל החדר שבקצה המגדל חפצים בשלל צבעים, שנטל מכל ארבעת החדרים, לבש גלימת פסים צבעונית, שם בראשו את כתר הזהב, נכנס אל החדר הצבעוני ואכל בו, בהנאה רבה, את ארוחת הבוקר הצבעונית הראשונה בחייו:
"ארוחת בוקר כל-כך צבעונית וכל-כך טעימה לא אכלתי אף פעם." אמר לעצמו המלך השבע. "זאת היתה ממש סעודת מלכים!""
תערוכה "שולחן ערוך"
http://atmag.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A-3
טקס "הרמת כוסית " פדר סוריו 1888 (צייר דני)

ארוחת בוקר ישראלית בעין הוד בטי רובנשטיין

רנואר

הסעודה האחרונה - פיאטרו ריזולי 1520

"הסעודה האחרונה" עדי נס 1999

קישור לביטוי של אוכל באומנות
http://www.mevashlim.com/Article/18366001.asp
הסיפור ארוחות בצבעים של דתיה בן דור מתוך פרפר נחמד:
המעשייה מספרת על מלך אחד מאד מיוחד, שגר בארמון מאד מיוחד, ובו ארבע חדרים מאד מיוחדים, שכל אחד מהם התאפיין בצבע ייחודי משלו: לבן, אדום, ירוק וזהב. מידי יום ביומו, נהג המלך, לאכול את ארוחת הבוקר שלו בנדידה מחדר אל חדר, כשבכל אחד מהם אכל את המאכלים שצבעם כצבעו של החדר, ואף עטה לגופו, לחלופין, גלימה בצבע התואם. בוקר אחד ראה המלך, למרבית פליאתו, ילד קטן האוכל את ארוחת הבוקר שלו, ובה מנות רב- גוניות, הכוללות מאכלים בעלי צבעים שונים גם יחד. מהמחזה הבלתי צפוי הסיק המלך, שאם הילד מערבב צבעים שונים בצלחתו הרי שהתוצאה בוודאי טעימה מאד, והתאווה לאכול בעצמו ארוחה צבעונית שכזאת. אלא שלאכזבתו, החדרים החד-גוניים לא התאימו, לשיטתו, לארוחה בשלל צבעים. הבעיה הותרה עד מהרה, כשנזכר המלך שבקצה מגדל הארמון נמצא חדר ריק, שאף פעם לא השתמשו בו, והחליט להכשירו מיד לחדר הנאות לארוחת הבוקר הצבעונית שלו. לשם כך העלה, בחריצות רבה, אל החדר שבקצה המגדל חפצים בשלל צבעים, שנטל מכל ארבעת החדרים, לבש גלימת פסים צבעונית, שם בראשו את כתר הזהב, נכנס אל החדר הצבעוני ואכל בו, בהנאה רבה, את ארוחת הבוקר הצבעונית הראשונה בחייו:
"ארוחת בוקר כל-כך צבעונית וכל-כך טעימה לא אכלתי אף פעם." אמר לעצמו המלך השבע. "זאת היתה ממש סעודת מלכים!""
תערוכה "שולחן ערוך"
http://atmag.co.il/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A-3
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה